#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מדליקין נר בליל יוה&quot;כ?	"תנן בפסחים (נ&quot;ג ע&quot;ב) ב&#x27; מנהגים אם מדליקין נרות בכל הבית בליל יוה&quot;כ, ושניהם מכוונין למנוע תשה&quot;מ, טעם המנהג להדליק מפני שאסור לשמש מטתו לאור הנר [ולפי&quot;ז צריך ליזהר להדליק בדוקא בחדר שכיבה, ועוד כתב השפ&quot;א דצריך ליזהר שיהיו דלוקים כל הלילה], וטעם המנהג שלא להדליק כדי שלא יראנה ויתאוה לה [ולפי&quot;ז אין להדליק בכל הבית] (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ואיתא בירושלמי דהמנהג להדליק עדיף (ב&quot;י), ונפק&quot;מ בעיר חדשה שראוי להם להדליק (פר&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תרי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשתו נדה?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;, ע&quot;פ שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) עדיין שייך המנהג שלא להדליק כדי לא יראנה ויהרהר אחריה ויבטל מחשבתו הטהורה ביום הזה [ותמה השעה&quot;צ דבלא&quot;ה רואה אותה ביום {וי&quot;ל דהרהור שכיח יותר בלילה}] (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {ולכאורה עדיף טפי שלא להדליק דהרי ליכא טעם להדליק דהרי בלא&quot;ה אסורה בתשה&quot;מ, אמנם מבואר משעה&quot;צ (ס&quot;ק ד&#x27;) דאפ&quot;ה מחויב להדליק בחדר שכיבה}"	סימן תרי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו נרות בשאר מקומות שבבית?	"כתב הרמ&quot;א בשם המהרי&quot;ל דאפי&#x27; מקום שנהגו שלא להדליק מודה כאן דצריך להדליק בחדר שכיבה דהרי ראה אותה בבית (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) מדייק ממרדכי דיש מדליקין בבית ולא בחדר שכיבה, וביאר מפני שאין היצה&quot;ר מצוי אלא לשעתו, ובחדר כל אחד הולך לישון לבדו ולא חיישינן שמא ישכח, והמג&quot;א מסיים דמ&quot;מ יש להחמיר כרמ&quot;א [וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) אלא דכתב דצריך לעשות היכר בחדר שכיבה דוקא כשרואה אותה שם ע&quot;י הנרות שבבית], אולם מצדד הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דבאשתו נדה יש להקל שלא להדליק בחדר שכיכה במקום שנוהגין שלא להדליק אע&quot;פ שהודלק בשאר הבית אבל במקום שנוהגין להדליק יש להדליק אפי&#x27; בחדר שכיבה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תרי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביוה&quot;כ שחל בשבת?	ר&quot;ש בן אלעזר ס&quot;ל דכל מקומות צריכים להדליק מפני כבוד שבת, והחכמים אוסרים [דס&quot;ל דתלוי במנהג המקום הנ&quot;ל], והירושלמי פסק כר&quot;ש בן אלעזר, וכן פסק הרמב&quot;ם ושו&quot;ע	סימן תרי סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על נרות יוה&quot;כ?	"הרא&quot;ש ס&quot;ל דצריך לברך כמו נרות שבת משום שלום בית, המרדכי ס&quot;ל דאין מברכין על מנהג אבל כשחל יוה&quot;כ בשבת מברכין דאז מדליקין משום כבוד שבת, והרמב&quot;ם ס&quot;ל דאין מברכין אפי&#x27; כשחל יוה&quot;כ בשבת. להלכה, המחבר הביא שיש נוהגין לברך, והרמ&quot;א כתב דכן נוהגין במדינתינו, אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) ס&quot;ל דאין לברך [דאפי&#x27; לר&quot;ת דס&quot;ל דמברכין על המנהג שאני הכא דיש מקומות שאין נוהגין מנהג זה], והכריע השעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) דרוב האחרונים פוסקים כהרמ&quot;א ולפיכך יש לברך במדינות אלו אבל במקומות אחרות שאין המנהג קבוע טוב יותר להנהיג שלא לברך, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) סותם דנוהגין לברך [ומשמע אפי&#x27; בעיר חדשה]"	סימן תרי סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הברכה ביוה&quot;כ 2) שחל בחול 2) שחל שבת?	"1) אקב&quot;ו להדליק נר של יוה&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) 2) אקב&quot;ו להדליק נר של שבת ושל יוה&quot;כ (רמ&quot;א סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן תרי סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד מקומות שמדליקין נרות?	בבתי כנסיות, בבתי מדרשות, במבואות אפלים, ועל גבי חולים	סימן תרי סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על הדלקות אלו?	"אין מברכין על הדלקות אלו דאין בהם משום שלום בית (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ותמה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ו&#x27;) למה אין מברכין בנרות שעל גבי חולים {אבל בשאר מקומות ליכא חשש שלום בית דאינו בביתו}"	סימן תרי סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מכבדין יוה&quot;כ?	"בכסות נקיה ובנרות, ולפיכך נוהגין להרבות נרות בביהכ&quot;נ ולהציע בגדים נאים שם (גמ&#x27; שבת קי&quot;ט ע&quot;א, טור ושו&quot;ע)"	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מדליקין נר נשמה?	"כתב הב&quot;י ג&#x27; טעמים:&lt;br&gt;1) לפי שהוא גמר דין (מרדכי)&lt;br&gt;2) לקרות בספר כל היום וכל הלילה (כל בו)&lt;br&gt;3) להבדיל על נר ששבת "	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשביל מי מדליקין הנר?	"1) הרמ&quot;א הביא ממהרי&quot;ל דמדליקין לכל זכר אפי&#x27; בשביל קטנים, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) כתב דעכשיו נוהגין להדליק רק לנשוי (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)&lt;br&gt;2) כתב הרמ&quot;א שמדליקין נר לכפר על אביו ואמו שמתו, וסגי בנר אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), והמ&quot;ב מציין לא&quot;ר דהביא מספר אמרכל דמדליקין נרות סכום בניהם וסכום אבהתהון, והא&quot;ר מסיים ויש לעיין"	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין מדליקין לאשה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא ג&#x27; טעמים:&lt;br&gt;1) נר הוא תורה, ויוה&quot;כ הוא זמן גמרו של תורה ע&quot;י לוחות אחרונות ואשה לאו בת תורה [ואע&quot;פ שמברכות ברכת התורה מ&quot;מ עיקר תורה ניתנה לאנשים (מחה&quot;ש)]&lt;br&gt;2) כנגד רמ&quot;ח אברים שבאיש ולא באשה [עם רוח ונשמה (מחה&quot;ש)]&lt;br&gt;3) כנגד רמ&quot;ח מצות עשה ונשים פטורות מהם [עם שתי לאוין הניתק לעשה שלוקין עליהם למ&quot;ד בטלו ולא בטלו כגון שילוח הקן ופאה (מכות ט&quot;ז ע&quot;ב, מחה&quot;ש) {וצ&quot;ב למה מונין דוקא שני לאוין אלו} א&quot;נ עם לאו הניתק לעשה ולאו הבא מכלל עשה (מהרי&quot;ל, יד אפרים)]"	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה פתילות ראוי להשתמש בו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מילקוט שופטים דראוי לעשות פתילות עבות בביהכ&quot;נ כדי להרבות אורן (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), דדבורה עשה פתילות עבות, ובעלה לפידות הביאן לבית המקדש ובזכות זה זכתה לנבואה (מחה&quot;ש) {ויש לעיין בזמנינו שאינן מוסיפין אור אם צריך להקפיד על זה}"	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקבלים שעוה ממומר לע&quot;ז?	"לא, ואם יש חשש איבה מקבלין וצ&quot;ע (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם כבו הנרות האם מותר להשתמש בגוי?	"מעיקר הדין צריך למחות אם הגוי רוצה להדליקה בשביל ישראל אלא הוא עושה מצוה כשיניחנה מכובה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), והמטה אפרים (סעי&#x27; ו&#x27;) מקיל אם בא הגוי מעצמו להדליקה דא&quot;צ למחות, אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&#x27;) הניחו בצ&quot;ע {והשעה&quot;צ מצדד דטעמו להקל משום הבעל העיטור, וזה צ&quot;ע דהמטה אפרים אסר לצוות לגוי ואי סמיך על הבעל העיטור אף זה יהא מותר, ועוד מצדד השעה&quot;צ דמיירי במקום שלא יהנה ממנו אח&quot;כ, ואף זה צ&quot;ע דכתב המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רע&quot;ו ס&quot;ק י&quot;א) דאם גוי בא להדליק נר צריך למחות אפי&#x27; אם דעתו לצאת מיד. ונראה לפרש דא&quot;צ למחות כשבא הגוי להדליק נר אחד דהרי אינו נהנה מנר זה דיש כמה נרות אחרות}"	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם כבה נרו?	כתב הרמ&quot;א שידליקנה במוצאי יוה&quot;כ ויניחנה עד גמירא, ויקבל על עצמו שכל ימיו לא יכבה נרו במוצאי יוה&quot;כ, לא הוא ולא אחר {דמדינא מותר לכבה נרו במוצאי יוה&quot;כ אבל כאן שפעם אחת כבה נרו ראוי לו לקבל על עצמו שלא יכבה נרו}	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה היעוצה בנרות?	יתן נרו לשמש ולא ישגיח עליו כלל (חיי&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) {ובזמן הזה ליכא מעלה כ&quot;כ ליתנה לשמש דעכשיו אינו מוסיף אור בביהכ&quot;נ ואולי לפי הטעם שנפשו עגומה עליו יש מעלה}	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשכור גוי לשמור הנרות?	"מותר לשכור גוי מערב יוה&quot;כ לשמור הנרות ולקבל שעוה הנוטף [ואם השעוה שייך לצדקה מותר לומר לגוי אפי&#x27; ביוה&quot;כ (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)], אבל אסור לשכור גוי לכבות הנרות בלילה ולהדליקם בבקר (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עורכין השולחנות כמו בשבת?	"המרדכי כתב כן, והקשה הב&quot;י עליו למה, ותי&#x27; הנזירות שמשון (ילקוט מפרשים) כדי שיזכור תמיד שהוא יוה&quot;כ ולא יחלל בשום דבר, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) פי&#x27; משום כבוד היום, וכן פסק הרמ&quot;א שיערוך השולחנות כמו שבת"	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה בגדים לובשים 1) זכרים 2) נקבות?	"1) כתב הרמ&quot;א שילבש בגדים לבנים כמלאכי השרת, וגם ילבש קיטל מפני שהוא לבן ונקי וגם הוא בגד של מתים כדי להכניע את לבו [וכתב מקו&quot;ח דגם בב&#x27; ימים דר&quot;ה לובשים קיטל] 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) ס&quot;ל דאינן לובשות לבנים דאינן שייכי למלאכי השרת אבל לובשות קיטל להכניע לבם, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) פסק כהמטה אפרים להיפך שילבשו בגדים לבנים נקיים לכבוד היום ולא קיטל "	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתכשיטין?	רע&quot;א הביא שיש נוהגין שאנשים לא יתקשטו בזהב שלא יהא קטיגור אבל נשים ולוים מותרים שלא היו בחטא העגל, ומ&quot;מ כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ז) שלא יקשטו בתכשיטין של שבת ויו&quot;ט מפני אימת הדין	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אבל לובש קיטל?	"הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא שתי מנהגים וכתב דלפי הטעם דדומה למלאכי השרת אין לו להתלבש בקיטל [דאין להתנאות עצמו בימי אבלו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)], אבל לפי הטעם דהכנעה מותר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח), והט&quot;ז מסיים הלובש קיטל לא הפסיד, ומשמע דעדיף טפי שלא ללבשו, וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דאבל לא ילבש קיטל, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ח) משמע דמצדד יותר דיכול ללבשו (ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תע&quot;ב סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן תרי סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להכניס הקיטל לבית הכסא?	"לא דהוי בגד המיוחד לתפילה {וצ&quot;ע דלובשין אותו בליל פסח, וריש&quot;א ס&quot;ל דליל הסדר הוא לילה של מצוה ועדיין אסור להכניסו לביה&quot;כ (גנזי הקודש פ&quot;כ הע&#x27; ה&#x27;)}, אבל מותר להשתין בה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) אפי&#x27; בבית הכסא קבוע (מטה אפרים, כה&quot;ח ס&quot;ק ל&quot;ז)"	סימן תרי סעיף ד		
